פסק-דין בתיק עת"מ 4225-01-12

המדובר בעתירה על החלטת ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, ניצב ירון בארי, מיום 2.11.11 (להלן: "ראש אמ"ש") (להלן: " ההחלטה") להפסיק את שירותו של העותר כשוטר במשטרת ישראל בשל "אי התאמה", בהתאם לסמכותו בסעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: " הפקודה") זאת לאחר שהעותר הורשע בבית הדין למשמעת בעבירות של אי נקיטת אמצעים סבירים להבאת חשוד בביצוע עבירה לדין והתנהגות שאינה הולמת שוטר, ולאור התנהלותו במהלך שירותו כמפורט להלן.

רקע כללי

1.         העותר, בן 37, גויס למשטרת ישראל בספטמבר 1997, ושירת כסייר בתחנת שלם. בחודש דצמבר 2007 הוארך שירותו ב-5 שנים, שאמורות היו להסתיים ב-31.8.12. במהלך השנים בהן שירת העותר במשטרת ישראל צבר העותר הרשעות בתיקים שנדונו בפני דן יחיד, והורשע פעמיים בביצוע עבירות בבית הדין המשמעתי.

במהלך שנות עבודתו של העותר נערכו לו על ידי מפקדיו הערכות תקופתיות הכוללות הן הערכה מילולית והן מתן ציון. הערכותיו התקופתיות של העותר נעו בין סבירות לטובות והובאו בפני הגורם המוסמך טרם שקיבל את החלטתו.

במהלך השנים צבר 4 הרשעות בפני דין יחיד, 2 הדרכות, והערה עובר לשנת 2005.

בשנת 2005 הורשע העותר בגין אי מילוי הוראה בכך שהתייצב לשמור על עצור בבית החולים בליווי בחורה. הוגשה תלונה כנגד העותר בשל התנהגותו בבית החולים, והוא נדון לנזיפה חמורה וקנס.

בשנת 2009 הורשע העותר בגין שימוש לרעה בסמכות בכך שערך חיפוש (בהפשטה) על שני מתלוננים שהגיעו לתחנת  המשטרה, ללא הסכמתם. בנוסף, השתמש כנגדם בביטוי גנאי, ונדון לנזיפה וליום קנס.

בשנת 2010 הורשע העותר בגין אי מילוי הוראה בכך שאיחר למשמרת על אף שהוזהר בעבר בנושא זה. בנוסף, מתבקש למסור דוח הסבר ולא מסר אותו, ונדון לנזיפה.

בשנת 2010 רואיין בראיון הדרכה שנושאו נהלי פתיחה באש, עקב ממצאי בדיקת קבו"ד בקשר לאירוע בו ירה בנשקו המשטרתי בניגוד לפקודות.

בשנת 2011 רואיין השוטר בראיון אזהרה בפני מפקדו בעקבות אירוע בו סירב להזדהות בפני אזרח שהתחצף אליו.

הרשעתו הקודמת של העותר בביד"מ 97/08

2.         ביום 14.1.09 הורשע העותר בבית הדין למשמעת של משטרת ישראל, בביצוע עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ובעבירת אי מילוי הוראה, ונגזר עליו עונש של נזיפה חמורה, קנס של 3,000 ש"ח ו- 7 ימי מחבוש על תנאי.

על-פי עובדות כתב האישום בהן הודה העותר, בתחילת שנת 2006 עת שימש כזקיף בבית המעצר בירושלים, עמד למכור את רכבו הפרטי, ונעתר להצעתו של עצור המתגורר בשטח B מחוץ לגבולות המדינה, למסור לחברתו של העצור את פרטיו של השוטר שכן אותה חברה הייתה מעוניינת לרכוש רכב. בהמשך, החברה אכן יצרה עם השוטר קשר, נפגשה עימו והוא קיבל לידיו ממנה סך של 3,000 ש"ח על חשבון מכירת הרכב.

לאחר שהעצור השתחרר מבית הכלא הוא יצר עם העותר קשר והעותר הסכים להיפגש עם העצור המשוחרר ואף אירח אותו בביתו, וכל זאת כשהוא יודע שהוא עבריין ומבלי שבדק אם יש בידיו אישור שהייה בישראל, זאת שעה שלעצור המשוחרר לא היה אישור שהייה בישראל.

בגין הרשעה זו נשקלה נקיטה באמצעי משמעת מנהליים לפי הקבוע בפקודות. ראש אמ"ש קיבל את המלצות כל הגורמים והחליט לשלוח לעותר התראה. נשלחה לשוטר התראת ראש אמ"ש דאז ניצב עמיחי שי, בה הוזהר כי בעתיד עליו לתפקד ללא דופי ולהימנע מכל הסתבכות נוספת בעבירות דומות ומחריגות משמעתיות. בנוסף, הוזהר כי עליו לשים דגש מיוחד על הימנעות מקיום קשרים חברתיים הפוגעים בתדמית המשטרה, שאם לא כן יביא הדבר לשקילת המשך שירותו. כמו-כן הדגיש ראש אמ"ש כי אין באמור במכתב למנוע שקילת המשך שירותו בכל שלב, אם תיווצרנה נסיבות המצדיקות זאת.

הרשעתו האחרונה של העותר בביד"מ 10/10

3.         ביום 10.01.11 הורשע העותר פעם נוספת בבית הדין למשמעת של משטרת ישראל, על-פי הסדר טיעון, בביצוע עבירה של אי נקיטת אמצעים סבירים להבאת חשוד בביצוע עבירה לדין ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ונדון לנזיפה חמורה וקנס בסך 1,000 ש"ח.

בעקבות הרשעתו כאמור זומן העותר ביום 24.02.11 לוועדת הערכה בראשות סממ"ר לצורך שקילת אמצעים מנהלתיים, ועדה זו הינה גורם ממליץ לסממ"ז. העותר נכח בוועדה זו והשמיע את דבריו בפניה טרם ניתנה המלצתה לסממ"ז.

העותר זומן ביום 26.05.11 לשימוע בפני פקד עינת נחמיה, עו"ד- קמ"ד אמצעים מנהליים במשטרת ישראל, לצורך שקילת פיטוריו. יצוין כי עמדת סממ"ז ירושלים הייתה כי יש לפטר את העותר מאחר ולא הפיק את הלקחים כמצופה משוטר במעמדו. עמדת סממ"ר ציון הייתה כי יש לאפשר את המשך השירות בפיקוח אישי, להעבירו מתפקידו ולבחון תפקודו עוד 6 חודשים.